ניוזלטר מס' 8 נכתב ע"י: דקלה מור 02-03-2010
שלום,
משני צידיו של מלון דן מצויים שני מבני חוף - באחד פעל בעבר קפה "ארומה" ובשני פעל בעבר עסק בשם "מיורי". שני מבנים אלו סגורים מזה זמן רב, וחשבתי שיהיה מעניין לשתף אתכם במסתורין זה, ותראו איך מבזבזים בקלי קלות מאות אלפי ש"ח בשנה, המצטברים למליונים.
קצת סבלנות והכל יתבהר:
פרק ראשון:
שני המבנים הוקמו ע"י חפח"א בשנת 1995, על קרקע בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, בהסכמת המינהל. משמעות הדבר היא שמינהל מקרקעי ישראל הוא היחיד היכול לפרסם מכרז להפעלת המבנים.
ראש העיר דאז, מר גבי קדוש, סבר כי על החברה להעביר את המבנים לעירייה ללא תמורה כלשהי, ואי ההסכמות גרמו לכך שהמבנים נותרו סגורים עד שנת 2001.
בתוך התקופה פלשו אל המבנים גורמים שונים, וזרעו בהם הרס לא קטן. הושקעו כספים נוספים בשיפוץ ואטימת המבנים.
כך נראה המבנה המערבי (לשעבר "ארומה") כיום:
עד כאן ספרנו שבע (7) שנים!!!!
פרק שני:
בשנת 2001 פרסם מינהל מקרקעי ישראל סוף סוף מכרז להשכרת המבנים ל- 5 שנים, והמבנים הושכרו ל"ארומה" ולחברה בבעלות גורמים הקשורים למלון הרודס. החוזים, בהכללה, הסתיימו באפריל 2006.
פרק שלישי:
בשלהי שנת 2005, דהיינו כחצי שנה לפני תום תקופת השכירות, פנתה חפח"א למינהל מקרקעי ישראל והזכירה את הצורך לבצע פעולות לשם פרסום מכרז נוסף (שמאות, חוזים וכו'),
אולם ראה זה פלא - שום מכרז לא פורסם.
פרק רביעי:
עיריית אילת "גילתה" את המבנים והחליטה לחדש את דרישתה מקדם, הפעם בראשותו של מר מאיר יצחק הלוי. לטענת העירייה, המבנים יכולים לסייע לה לפתור בעיות הקיימות בחופים, למשל - חוף הזהב אשר רוב המבנים שבו הוקמו ללא היתר.
עניין זה קשור לסוגיית "בני אילת", שהוא עניין רגיש אצלנו בעיר.
המושג "בן אילת" טומן בחובו הטבות שונות במכרזים אשר ניתנות לזוכים במכרזים המתפרסמים עבור "בני אילת", עפ"י קריטריונים שנקבע וע"י מועצת העיר. לא אכנס היום לדיון לגבי נכונות ו/או צדקת התהליך, שיש לו פנים לכאן ולכאן.
המספרים מדברים בעד עצמם:
הסכום המשולם ע"י "בן אילת" למבנה חוף הינו כ- 45,000 ש"ח לשנה
(שימוש בקרקע + מבנה + הפעלת חוף).
סכום שנקבע ע"י שמאי בתחילת 2006 הינו כ- 300,000 ש"ח לשנה
(שימוש בקרקע + מבנה, לא כולל הפעלת חוף).
הבדל "קטן".
הבדל שעשוי לגדול כי יתכן וההצעות במכרז תהיינה גבוהות יותר מקביעת השמאי.
צא וראה:
חפח"א אמנם השתמשה בכספים ששולמו לה ע"י יזמים כדי להקים את מבני החוף, אולם כל ההכנסות מהמבנים אמורות היו להכנס לקופת הפיתוח הציבורי באזור התיירות ולהגדילה.
במידה והמבנים יימסרו ל"בני אילת" בעלויות שנקבעו ע"י מועצת העיר, המשמעות היא שהפיתוח הציבורי יינזק בכ- 500,000 ש"ח לשנה (בחישוב לפי 250,000 ש"ח לכל מבנה לשנה),לטובת תמיכה ב"בן אילת".
המטרה אולי טובה וראויה, אולם היכן נקבע שכספי יזמים באזור התיירות ישמשו לתמיכה בבני אילת ולא לפיתוח אזור התיירות?
אני לא מכירה החלטה פורמלית כזו.
עניין זה נמשך עד לאחרונה, כלומר חלפו כ- 3.5 שנים נוספות מאז פונו המבנים!!!
שוב הושקעו כספים באטימת המבנים כנגד פולשים, ושוב עמדו המבנים סגורים במשך שנים.
וכל זאת בלב אזור התיירות של עירנו.
פרק חמישי (ולא אחרון):
למרות לחצים רבים מצד העירייה שעיכבו את פרסום המכרזים ואף גרמו לביטול מכרזים שפורסמו, בסופו של דבר סרב מינהל מקרקעי ישראל לאפשר את העברת המבנים לעיריית אילת עבור בני אילת ופרסם מכרזים לשני המבנים.
לאחרונה התבשרנו כי חברת מ.ט.ר. מאילת זכתה במכרז להפעלת המבנה המערבי (לשעבר ארומה), ואנו מאחלים לה הצלחה רבה.
למבנה המזרחי עדיין לא נמצא גואל (הוגשו הצעות אולם אלו לא עמדו בתנאי המכרז).
אם נעשה חשבון, נראה כי מתוך כ- 15 שנים בהן קיימים המבנים, למעלה מ- 10 שנים הם היו סגורים, עקב לחצי העירייה על המינהל ואי פרסום מכרזים ע"י מינהל מקרקעי ישראל.
חשבון פשוט (לא כולל ריביות והצמדות...) מראה על
הפסד של כ- 6 מליוני ש"ח במשך השנים.
(בחישוב לפי 300,000 ש"ח לשנה כפול 2 מבנים כפול 10 שנים...)
לא חבל?
האם מישהו יידרש לכסות את ההפסד לקופת הפיתוח הציבורי?
האם תוטל על מישהו האחריות לכך?
כיצד קשורה רשות החברות הממשלתיות לכך ?
לאחר תקופה כה ארוכה של התנהלות בלתי סבירה מצד מינהל מקרקעי ישראל, פנתה חפח"א בתלונה למנהל המינהל, בין היתר בנושא אי פרסום מכרזים לשני מבני החוף. רשות החברות הממשלתיות בראשותו של מר אודי ניסן (כיום הממונה על התקציבים באוצר) לקחה על עצמה את ברור התלונה. חפח"א הסכימה לכך, בסוברה שרשות החברות הממשלתיות תגן על כספים של חברה ממשלתית שנועדו לפיתוח ציבורי, כדי שלא ישמשו למטרה אחרת וכדי שלא ילכו לאיבוד ללא תכלית.
עד היום התלונה לא התבררה.
משביקשנו לברר מדוע - התשובה שקבלנו היתה:
"מינהל מקרקעי ישראל אינו מעביר אלינו את החומרים הדרושים לביצוע הבדיקה..."
קראתם טוב. זו התשובה שקבלנו מרשות החברות הממשלתיות.
אז הנה התשובה לשאלה שבכותרת:
ככה מפסידים מאות אלפי ש"ח לשנה, המצטברים למליוני ש"ח.
בקלות רבה.
אני רוצה רק לקוות שמישהו מכל המכותבים על מכתבינו הרבים בנושא, או על הניוזלטר שלנו, ירים את הכפפה ויגרום לכך
שמישהו יקח אחריות על ההתנהלות הבלתי אחראית הזו.
